החלטה בתיק בש"א 2576/08

בקשה להארכת מועד להגשת ערעור

בקשה להארכת מועד מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט שלום בירושלים, בת"א 12599/06.

טענות הצדדים

1.       המבקשת טוענת כי בקשתה זו הוגשה בטרם הסתיימה התקופה להגשת הערעור, ועל כן טרם התגבש אינטרס המשיבה לסופיות הדיון. לטענתה, פסק הדין הומצא לה ביום 18.3.08, ומנין הימים להגשת ערעור מסתיים ביום 11.5.08. המבקשת פנתה לקבלת יצוג משפטי מהלשכה לסיוע משפטי בהליך הערעור, המינוי אושר, אולם עד למועד הגשת הבקשה טרם הוצא כתב מינוי. על כן, טוענת המבקשת כי דרושה לה הארכת מועד להגשת הערעור.

2.       מנגד, טוענת המשיבה שיש למחוק את הבקשה, באשר הוגשה בלא תצהיר לתמיכת הנטען בה. עוד טוענת המשיבה כי הבקשה הוגשה באיחור בן יום, לאחר שתמה התקופה להגשת הערעור, ויש בכך כדי לפגוע בהסתמכותה על סופיות הדיון עוד נטען כי הבקשה אינה מלמדת על קיומו של טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד הקבוע בחיקוק. המבקשת היתה מיוצגת בהליך בבית משפט קמא, ועודנה מיוצגת על ידי עורכת דין מן הסיוע המשפטי, ולפיכך, יכלה להגיש ערעור במסגרת התקופה הקצובה להגשתו, או להגיש בקשה להארכת מועד להגשתו בטרם חלפה תקופה זו. לבסוף טענה המשיבה כי המבקשת לא הוכיחה כי פעלה במהירות הראויה עת פנתה ללשכה לסיוע משפטי, ובכלל זה אף לא פירטה את מועד פניתה לשם.

דיון

3.     מועד להגשתו של ערעור אזרחי קבוע בחיקוק, ועל כן חובה על המבקש  הארכת מועד לבסס בקשתו על "טעם מיוחד", זאת כאמור בהוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. יודגש כי בנושא זה מקפידים עם בעל הדין הקפדה יתירה (ר': זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 897). יתירה מזו, גם מקום שהמבקש אינו חייב להראות "טעם מיוחד", כדי לזכות בהארכת מועד, לא יאריך בית המשפט את המועד כדבר שבשיגרה, אלא אם הראה המבקש צידוק לכך (שם, ס' 682). טעמים מיוחדים, אף שאלה לא הוגדרו באופן שיטתי וכולל, ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. בין היתר, ייבחנו משך האיחור, "האם הבקשה הוגשה בתוך המועד להגשת ההליך, מהו הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור, מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור, וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו נחלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן ארכה להגשתו" (ר': בש"א 5636/06 נפתלי נשר נ. שלומי גפן, כב' השופטת ד' בייניש (כתוארה אז) לא פורסם).

       בעיקרון, נטו בתי-המשפט להיענות לבקשה להארכת מועד שעה שהנסיבות, בעטיין חל האיחור, לא היו בשליטתו של בעל הדין-המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים  בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד (ר': בש"א 1038/85 בע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ. עומר גלבוע חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק). בלשון אחר, ככלל, נועדו "הטעמים המיוחדים" לסלול  דרכו של בעל הדין ולפתוח לו שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש ערעור, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש (ר' ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט, פ"ד נה(2) 904). ומנגד - אין בטעמים המיוחדים משום ראש גשר כדי לפרוץ דרך למי שבשקידה סבירה יכול היה לנקוט פעולה במועד מוקדם ולא עשה כן מתוך בחירתו שלו.

4.       בעניינו, לא ציינה המבקשת בבקשתה את המועד בו ניתן פסק הדין, אלא הסתפקה בטענה שפסק הדין הומצא לידה ביום 18.3.08, מבלי לתמוך בתצהיר את טענתה זו וכן את יתר הטענות שהועלו בבקשתה, כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כמו כן, המבקשת לא הוכיחה כי פעלה בשקידה ובמהירות הראויה לקבלת סיוע משפטי מהלשכה לסיוע משפטי ליצוגה בהליך הערעור, באשר הבקשה דנן אינה מפרטת את המועדים הרלבנטיים ואף אינה נתמכת במסמכים כלשהם המבססים את טענות המבקשת. בנוסף, אין בבקשה התייחסות לשאלת סיכויי הערעור להתקבל, ובכלל זה אף לא צורף פסק הדין נשוא הערעור. יחד עם זאת, במקרה דנן, הוגשה הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור בטרם חלפה התקופה להגשתו, ובטרם נתגבשה הסתמכות מצד המשיבה על סופיות הדיון בעניינה. היום האחרון להגשת הערעור הוא יום 11.5.08, שכן פסק הדין ניתן ביום 13.3.08 (טענת המשיבה בעניין זה לא נסתרה (סעיף 4 לתשובתה)). הבקשה שבפני הוגשה ביום   7.5.08, בטרם קמה למשיבה ציפייה מבוססת לכך שהמבקשת השלימה עם החלטת בית משפט קמא וכי הסכסוך בין הצדדים הגיע לסיומו.

התוצאה

לפיכך, הבקשה מתקבלת.

הערעור יוגש עד ליום 10/8/08.

ניתנה היום י"ג בתמוז, תשס"ח (16 ביולי 2008),   בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

קלדנית: רחל אמויאל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: